מעגל ההתחזות: איך תסמונת המתחזה מזינה את עצמה

נשלח כניוזלטר במרץ 2023. זה היה הגיליון הראשון שכתבתי, בעקבות הרצאה על תסמונת המתחזה. הטקסט כאן כפי שנשלח אז.

היי,

זאת שני, ואני כותבת לך בעקבות ההרצאה על “תסמונת המתחזה” שהתקיימה לפני שבועיים.

מאז שהתקיימה ההרצאה חוץ מהפידבקים המקסימים שקיבלתי מהמשתתפות, קיבלתי בקשות מחמיאות לקבל עוד חומר בנושא, וגם כמה הודעות ממי שנרשמה ופיספסה ושואלת מתי תהיה ההרצאה הבאה.

אין כרגע תאריך להרצאה אונליין נוספת, אז חשבתי לעצמי שאאסוף לכן חומר בנושא ואשלח אותו פה. זה חומר נוסף על מה שדיברתי עליו, אפשר להגיד - בונוס 🙂

אחת הדרכים שאני ממליצה עליהן להתמודדות עם תסמונת המתחזה עוסקת בשיטת טיפול בגישת act (בעברית - תרפיית קבלה ומחוייבות, באנגלית acceptance and commitment therapy). קולגה וחבר שלי, פסיכולוג קליני בשם עומרי שדה תרגם והעלה ליוטיוב סרטון שמסביר יפה את הנושא של התייחסות למחשבות שלנו - בגישת ACT. (עומרי ואני היינו בהתמחות בפסיכולגיה קלינית ביחד, לפני למעלה מעשר שנים. לקח לי זמן לחשוב כמה זמן עבר מאז, הזמן באמת טס כשנהנים) .

אם נחזור לדוגמא, השיטה מציעה התבוננות על המחשבות, ואז חלק מהאנרגיה שנשאבת לנושא שמעסיק אותנו בעצם חוזרת לעצמי ה”מתבונן” שלי. החלק בעצמי שמסתכל על מה שקורה, עכשיו עסוק בלבחון את המחשבות שלי או במקרה של תחושת ההתחזות, על הפער בין מה שאני חושבת על עצמי לבין המידע מהסביבה.

אני מצרפת פה לינק לסרטון קצר שנקרא “רכבת הסושי”

ויש לו עוד סרטונים חמודים בערוץ שלו.

תוכלו למצוא עוד הרבה חומרים על אקט בגוגל או על ידי חיפוש של “סטיבן הייז”, האדם שפיתח את השיטה הזו, שלמעשה שואלת הרבה מאד עקרונות מפילוסופיה בודהיסטית, מקבלה עצמית, או משכל ישר של אנשים שיש להם חמלה. עבורי, חמלה, וחמלה עצמית, הם אחד הדברים הכי חשובים שצריך ליישם כלפי עצמנו וכלפי אחרים.

תמיד בפתיחת ההרצאה אני מדברת על הפסיכולוגיות שזיהו והגדירו את התופעה בסוף שנות ה70 כאשר חקרו מאפיינים פסיכולוגיים של נשים מצליחות. אז מי הן? הראשונה, שהפכה למומחית המובילה בתחום, פאולין רוז קלאנס, פיתחה שאלון למדידת רמת תסמונת המתחזה. באמצעות השאלון הזה עדיין חוקרים ומאבחנים את התופעה. השאלון זמין אצלה באתר (הנה לינק ישיר לקובץ למי שרוצה למלא את השאלון). כתבתי עליה למי שמתעניינת במי היא הייתה בבלוג באתר שלי. היא נפטרה בשנת 2020 אחרי קריירה מצליחה.

המומחית השנייה והשותפה שלה באותה תקופה, סוזן אימס, היא פסיכולוגית שעדיין עובדת! יש לה ניסיון של 43 שנה בתחום והיא מתגוררת באטלנטה, בארצות הברית ועובדת בזום. אז אם מתחשק לכם לגשת לשיחה עם ה-מומחית, זה הלינק אליה.

ונושא שלישי וחשוב, הוא ההשפעה של ההתנהגות שלנו, והמחשבות שלנו, שלפעמים סובלות מתסמונת המתחזה על ההמשך. קצת כמו כדור שלג, “מעגל ההתחזות” או The imposter cycle הוא המצב בו אנחנו נשארות עם התחושה הזו בגלל רצף של פעולות. בואו ננסה לפרק את הרצף הזה.

זה מתחיל עם משימה שאנחנו עומדות בפניה - משימה לעבודה או בחיים האישיים (ארגון ארוחת ליל סדר, למשל? או הרצאה חשובה בפני הרבה אנשים, או דד ליין בעבודה).

בשלב ראשון יש לנו

1. תחושת חרדה מהמשימה. ובגלל שלא כולנו מתמודדות בהצלחה עם חרדה, היא עלולה להוביל לפרפקציוניזם, או להיפך, שהיא דחיינות של המשימה עד הרגע האחרון. ואז עבודה תחת המון לחץ, סבל נפשי, כדי להשלים את המשימה.

2. הגענו לשלב שבו השלמנו את הפרוייקט או המשימה, ואנחנו מרגישות תחושת רווחה מסויימת מכך.

3. אבל, במקום להתרווח ולהינות מההישג, יצרנו לעצמנו בעיה בהטמעת פידבק חיובי. יש לנו תחושה ששיחק פה המזל או העבודה המטורפת שעשינו בהתחלה (בגלל הפרפקציוניזם, זוכרות? עבודה בפרופרציה לא הגיונית). אז אנחנו נזכרות בשלב הראשון שהיה לא מוצלח ולא מתוכנן ולא נחווה כנעים. ובפעם הבאה שתהיה לנו משימה כזו, המעגל ממשיך להתקיים ואנחנו הורסות לעצמנו. מה שמייצר - הגברה של פקפוק בעצמי וקושי בשיפור חוויית הערך העצמי.

זה תיאור קצר, אבל חשוב להכיר אותו.

אני כותבת לך על מעגל ההתחזות כי אם נצליח לזהות את המעגל הזה, להתבונן בו ולטפל בו, יש סיכוי טוב שהחיים שלנו ירגישו יותר טוב. קוראים לזה לשבור את המעגל.

תודה שקראת עד לפה, שמחתי לכתוב בנושא הזה. אני כותבת מהמייל הפרטי שלי, וממש שמחה שכותבים אליי בחזרה. למען האמת, בזכות הפניות שקיבלתי, החלטתי לכתוב את העידכון הזה. אז תודה למי שכתבה וביקשה.

אם יש מישהו או מישהי שנראה לך שיועיל לה או לו לקרוא מה שכתבתי, בשמחה תעבירו אותו הלאה.

להתראות בינתיים,

שני